הוראת סעיף 8(א) לחוק הירושה קובעת כי "הסכם בדבר ירושתו של אדם וויתור על ירושתו שנעשו בחייו של אותו אדם – בטלים". מדובר בהוראה פטרנליסטית המצמצמת את חופש החוזים ביחס לעסקאות בעיזבון, וזאת ללא כל קשר לשאלת התמורה.
הטענה המרכזית במחקר היא כי ההגבלה על חופש החוזים שקבועה בסעיף 8(א) אינה ראויה – היא פוגעת במצווה, פוגעת באוטונומיה של הרצון החופשי של המצווה ומונעת ממנו מלמקסם את זכויותיו הקנייניות בחייו. המאמר כולל הצעה להסדרת חוזי ירושה בכפוף למנגנוני ביקורת שיבטיחו הגנה מפני פגמים ברצונו של המתקשר בעסקה ביחס לעיזבונו.
